כשאנחנו אומרים שאנחנו "מתרגלים יוגה" למה אנחנו מתכוונים? האם לכך שאנו מבצעים אסאנות פעם, פעמיים או שבע פעמים בשבוע? האם אנחנו מתכוונים לכך שאנו גם מתרגלים פרניאמה? האם אומר הדבר שאנו חיים "חיים יוגיים"? בעבר חשבתי שאני מבינה למה אדם אחר מתכוון כשהוא אומר שהוא "מתרגל יוגה", היום אינני יודעת ממה אותו תרגול יוגה מורכב. לעתים
ביוגה ובאיורוודה מתייחסים לשלוש הגונות, שהן איכויות או מצבים (מצבי-רוח או מצבי-היות), של פרקריטי – של הטבע. למרות שכל תיאור מילולי יגרע ויפספס את המושג, אנסה לתאר בקצרה (ובהתאם – לא באופן שלם) את הגונות: תמסtamas מזוהה עם עייפות, עצלנות, חוסר-חשק, כהות חושים, תחושת תקיעות, ערפול ובלבלול וכמו כן עם חומר ועם מים. רג'ס rajas מזוהה עם עירנות, פעילות, אקטיביות,
מה אתם רוצים? למה אתם משתוקקים? כשמתרגלי יוגה נשאלים מה הביא אותם לתרגול הם בדרך כלל מצביעים על משהו שהם רצו לקבל מהיוגה: גמישות וכח, הרזייה וחיטוב, שיפור היציבה והנשימה. אם כן, רבים מאיתנו הגיעו ליוגה על מנת לקבל משהו – שחסר – כלומר, מתוך השתוקקות. האם שאלנו את עצמנו אחרי חצי שנה של תרגול
