בעקבות פרג'פטי ואודאלאקה מהאופנישדות הסיפור של מלך האלים ומלך השדים אשר הולכים אל בורא העולם ללמוד אודות העצמי האמיתי עורר בי מחשבה לאחרונה.הסיפור מופיע בצ'אנדוגיה אופנישד ומתאר את אינדרה, מלך האלים, ווירוצ'אנה, מלך השדים, שבאים אל פרג'פטי הבורא עם עצי בעירה, כסימן לכך שבאו במטרה להפוך לתלמידיו. הם נשארים בקרבת המורה החדש במשך 24 שנים,
עבורי הבהגווד גיטה תמיד היה ספר מלחמה. גיבור הסיפור – ארג'ונה – נמצא על שדה הקרב, יחד עם אחיו הנקראים פנדווס Pandavas שאמורים להילחם באחיהם למחצה שנקראים קאורוואס Kauravas. למה? כי האחים החורגים גנבו את הממלכה והמלחמה נועדה להחזיר את הסדר לממלכה. המלחמה עתידה להיות קשה, לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה הנפשית –
על הפער שבין ידע לידיעה האם יד פער בין לדעת משהו ו"לדעת" משהו? האם יש פער בין ידע לידיעה? בין מידע לידע? האם האחד הוא "שלי" והאחר הוא "מושאל"? האם האחד הוא פרקטי והאחר תיאורטי? האם קיימות רמות שונות של ידיעה? בסיפורו של נארדה באופנישדות עולות השאלות הללו בבירור. נארדה מכונה "החכם באדם" ואילו בסיפור
