על הפער שבין ידע לידיעה

2013-05-25 17.50.32-6

האם יד פער בין לדעת משהו ו"לדעת" משהו? האם יש פער בין ידע לידיעה? בין מידע לידע? האם האחד הוא "שלי" והאחר הוא "מושאל"? האם האחד הוא פרקטי והאחר תיאורטי? האם קיימות רמות שונות של ידיעה? בסיפורו של נארדה באופנישדות עולות השאלות הללו בבירור. נארדה מכונה "החכם באדם" ואילו בסיפור הוא מופיע כאדם המבקש להיות תלמיד. אדם המעיד על עצמו שהוא חסר ידע כלשהו. זאת למרות שהוא פורש בפני מורו לעתיד את כל הידע שצבר במהלך השנים.

נארדה אינו "המשכיל באדם" הוא "החכם באדם" ועם זאת האופנישדות מציגות אותו בסיפור זה כאדם שחסר לו דבר מה, חסר לו הידע אודות האני, העצמי, האטמן.

הסיפור של נארדה וסנטקומארה

נאראדה [Nârada] בא לסנטקומארה [Sanatkumâra] ומבקש ממנו ללמד אותו, הוא מבקש להיהפך לתלמיד שלו. כתנאי או כבירור מבקש סנטקומארה מנאראדה לספר לו את "מה שהוא יודע" ומציע שלאחר מכן הוא ילמד אותו את "מה שמעבר", מעבר למה שהוא יודע או אולי באמת "מעבר". נארדה מצהיר על עצמו שהוא "מנטרה-ויד", אחד שיודע את המנטרות אבל לא "אטמה-ויד", לא יודע את ברהמן את האינסוף, את הכוליות. הוא שוטח בפניו את מדעים שהוא יודע: 4 הוודות (ריג, סאמה, יאג'ור ואטהרווה), מדע פולחני האבות, היסטוריה ומיתולוגיה קדומה (בהרטה), דקדוק ואטימולוגיה, מדע ההגייה, מדע המספרים (מתמטיקה), מדע הזמן (ניבוי וחיזוי העתיד), לוגיקה, אתיקה, "מציאת המטמון", מדע הרוחות (בהוטה-וידיה), מדע הנשק (מדע המדינה), אסטרונומיה ומדע הנחשים (לפי מקס מולר הכוונה היא לאמנויות כגון הכנת בשמים, ריקוד, שירה ותיאטרון). מכל אלה אפשר להבין שנארדה הינו אדם משכיל. הוא שולט במדעים המדויקים, באמנות, במיסטיקה במדעי הרוח ובמדעי החברה. אז איזה ידע הוא מחפש אצל סנטקומארה?

הידע אודות האטמן – ידע מסוג אחר

נארדה אומר לסנטקומארה "כל הידע שלי הוא רק מנטרות, כתבים קדושים, אבל אינני יודע את העצמי (האטמן). שמעתי מאנשים כמוך, שמי שיודע את העצמי מתגבר על כל צער. אני מלא צער, אנא אדוני עזור לי להתגבר על הצער". נראה שהידע שנארדה מבקש הוא ידע אונטולוגי-אפיסטמולוגי, ידע מהותי שמעורר טרנספורמציה. ידע מסוג כזה, שברגע שנחשפים אליו – הוא מחולל שינוי באדם, ובמקרה הזה – מסיר את הצער. מהו אותו "ידע אודות העצמי"? מהו הידע של האטמן?

השגת הידע האחר

סנטקומארה אומר לנארדה: "כל מה שלמדת, כל הידע שלך, הוא ידע אודות שמות בלבד. עליך למדוט אודות השם כפי שמודטים אודות ברהמן (הכוליות)". משפט זה נראה מאוד סתום ומוזר, מכמה סיבות. ראשית, הוודות אמורות ללמד את האדם אודות העצמי, אומרים שהידע אודות העצמי חבוי בתוך הוודות כפי שמלך חבוי בתוך תהלוכתו (מקס מולר). מלבד זאת, מה הכוונה למדוט אודות השם? מהו "שם"? במקום אחר באופנישדות (בריהדארניאקה אופנישד 2.4.10) נאמר שכל הוודות, כל הידע אודות הפולחנים, הם הבל פיו של הברהמן. כך שמדיטציה אודותם – יכולה להוביל לידע אודותיו. אודות הברהמן.

אבל נארדה ביקש ידע אודות העצמי, האטמן. למה סנטקומארה מפנה אותו לידע אודות הברהמן? כי לפי האדווייטה ודנטה, הברהמן הוא הכוליות האינסופית ואילו האטמן הוא האחדות האינסופית – והשניים אחד הם, כאשר יודעים אותם.

השכלה רחבה וצער?

הידע שנארדה מחפש הוא ידע שאמור להקל על צערו. מכאן אפשר להבין שהידע הרחב שהשיג במשך השנים – לא עושה כן. ידע אודות הכתבים הקדושים, כוכבי הלכת, העבר והעתיד, ידע אודות אמנות ואודות פולחנים – כל אלה לא מקלים על צער האדם. הידע אותו מחפש נארדה הוא ידע שישנה אותו, שיקל עליו, שיהפוך אותו למשהו אחר. לכן אמרתי קודם שהידע אודות האטמן הוא ידע טרנספורמטיבי, הוא משהו שברגע שיודעים אותו – משתנים.

יוחנן גרינשפון הציע באחת מהרצאותיו את הפרשנות הבאה: ייתכן שהידע הוודי, התיאורטי והפרקטי, מוצגים כגרוטסקיים-פארודיים. אולי הידע הזה, ההשכלה הרחבה, מהווה בעצם מכשול. האם אדם שיודע כל כך הרבה, אך חסר את הידע אודות האטמן, אודות העצמי האמיתי, אודות הגרעין הנצחי שבתוכו, מתמלא צער? גרינשפון הציע גם שהידע הרחב של נארדה משפיע על זיהויו העצמי כ"משכיל", או כ"יודע המנטרות". האם העובדה שנארדה מכנה עצמו "מנטרה-ויד" מעידה על יהירות? על גאוותנות? האם אלה הם המכשול בפני הכרת האטמן? סנטקומארה שואל את נארדה "מה הוא יודע" ואילו נארדה עונה "את כל זה 'אני' יודע". האם הזיהוי העצמי נקשר לידע במקום לעצמי? או אולי דווקא הידע הרחב, ההשכלה העצומה של נארדה, היא תנאי מקדים לידיעת האטמן? אולי דרוש ידע מסוים אודות העולם על מנת לחקור את העצמי?

יש את מי שלא יודע.

יש את מי שחושב שהוא יודע אבל הוא לא יודע.

וסוקרטס אמר שיש את מי ש"יודע שהוא לא יודע". לפי דעתי, זה היה נארדה. שידע הרבה, אבל אולי לא מספיק.

של נעליך – לפני תרגול יוגה

בעיקר כשקשה – כוחו של הרגע הזה

התמודדות עם חוסר מוטיבציה לתרגל

על כוחה של שתיקה – ראמנה מהרשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *