יוגה מתרגלים יחפים?
לא כולם יודעים שיוגה מתרגלים בלי נעליים, יחפים. פעמים מספר אני מקבלת תגובות מפתיעות כשאני מבקשת מתרגלים חדשים (שאיכשהו לא שמו לב שכולם בחדר יחפים והם היחידים שמדשדשים בנעליים על מזרון היוגה…) לחלוץ נעליים ולהשאירם בחוץ. ואני תוהה – האם הם חוששים שמא נעליהם לא יהיו שם אחרי השיעור (כפי שקרה לי מספר פעמים בהודו) או שמא הם חוששים להיות נעדרי-נעליים בציבור? אני מניחה שיש אנשים שעצם הרעיון מרתיע אותם. יש אנשים שיעדיפו לוותר על שיעור יוגה ולא להסיר את נעליהם… אך יש גם שימצאו את דרך האמצע (במיוחד בחורף) ויישארו עם גרביים… אבל למה בעצם? מה כל כך מתריע בחשיפת כפות הרגליים?
חברתי הרפלקסולוגית וודאי מצקצקת בלשונה ברגעים אלה, כיוון שהרי ברור כי כפות הרגליים הם מקום רגיש וחשוף ומהווים את "מרכז הבקרה" של הגוף כולו. בסדר, אך למה הרתיעה לחשוף אותם?
אז לעשות פדיקור לפני שיעור יוגה?
אני לא חובבת לקים ולא חובבת פדיקור. טיפוח הרגליים, לפחות ברמה בסיסית, נראה לי רצוי. טיפול בעור יבש, גזיזת ציפורניים וטיפול בפטריות, אקזמות וכו' נראה לי כמו נחלת הכלל. מצד שני, אני רואה מתרגלות המגיעות עם כפות רגליים מטופחות עד מאוד – והן בהחלט לא מתביישות בכפות הרגליים שלהם. אבל זה לא כך אצל כולם ולדעתי גם רגליים לא מטופחות צריכות להיראות ללא בושה. להיפך – שמתי לב כי בשיעורי יוגה כפות הרגליים מקבלות כל כך הרבה תשומת לב שהמודעות אליהן כנראה נשארת גם לאחר מכן. יש אנשים שפוגשים מקרוב את הבהונות שלהן ואת העקבים בעיקר בשיעורי יוגה! ומבלי להעביר ביקורת חלילה – ייתכן שבמקום להתרכז בתנוחה עוברות במוחן מחשבות כמו "וואו, אני באמת צריך לגזוז כבר ציפורניים" או "שוב יש לי עור יבש ולא שמתי לב". אז הנה – עוד סיבה טובה לחלוץ גרביים – להגביר את המודעות אל כפות הרגליים.
ומה עם יבלות, פטריות ושאר חיות?
אז נכון שאני לא חושבת שדרוש פדיקור לפני כל שיעור יוגה – אך טיפול במחלות עור בכפות הרגליים הוא בהחלט נושא חשוב. גם למען היגיינת שאר המשתתפים בכיתה. למרות שתרגול היוגה לא חורג לרוב מגבולות המזרון – לעתים המזרון איננו אישי, אלא משמש את המתרגל לשיעור הבודד, ואז יש לקחת בחשבון שהמזרון משמש גם אחרים, העלולים לחלוק את אותם זיהומים לאחר חשיפה למזרון היוגה. נדיר, אך קורה.
משהו מריח גבינה?
אך ייתכן שהסיבה העיקרית לבושה היא לא ציפורניים ארוכות מדי או יבלות ופטריות – אלא פשוט ריח זיעה חזק! ובכן, אפשר להתמודד עם זה! ברוב מקומות התרגול ניתן למצוא מקום לשטוף בו רגליים – וכמתרגלי יוגה גם הכיור בשירותים הוא אפשרות! אני מכירה מתרגלים שמתקלחים לפני כל שיעור יוגה, אבל גם שטיפה מהירה של כפות הרגליים (לפני ההגעה למקום התרגול או ממש בו) יכולים לפתור את הבעיה!
אז לסיום – כמה עצות לטיפוח כפות הרגליים – לפני שיעור יוגה ובכלל!
- הגיינה – רחצו את כפות הרגליים כל יום – ובמיוחד בין הבהונות! לאחר הרחצה יבשו היטב את כפות הרגליים (פטריות וזיהומים אוהבים להתפתח בסביבה לחה). בקיץ – שימו לב שכפות הרגליים מאווררות (סנדלים!) ובחורף – החליפו גרביים.
- מודעות – שימו לב לצבע כפות הרגליים ולמרקם העור! אדמומיות, כתמים לבנים, קשקשים, סדקים והופעות גבשושיות דורשת תשומת לב מיוחדת ואולי גם ביקור אצל רופא העור!
- עיסוי – עצה איורוודית אחרונה – עסו את כפות הרגליים (או בקשו ממשהו אחר לעשות זאת עבורכם) על מנת להזרים את הדם בכפות הרגליים! זה גם כיף וגם חשוב לבריאות כף הרגל.
כפות הרגליים שלנו הן חלק מאיתנו, גם אם הן תחובות לרוב בתוך נעליים, גם אם הן מוסתרות וגם אם הן נראות קצת מוזר… קבלו אותן באהבה!